ב"בין העצים" אנו מגדליו יחדיו על אותו תא השטח עצים, שיחים וצמחים עשבוניים. מחקרים רבים וחוות דומות בעולם כבר הוכיחו שכאשר המערכת החקלאית מתפקדת כמערכת אקולוגית אחת שלמה, מרבית צרכיה יסופקו מתוך המערכת עצמה. מתוך ההבנה שכאשר התהליכים הטבעיים מתקיימים במעגל סגור תוך תנועה מתמדת לכל בעיה וצורך, קיים גם הפתרון. אנו מאמינים שעם הזמן, וככל שתתבסס ותתייצב המערכת נוכל להפחית משמעותית ולבסוף גם להפסיק לחלוטין את היישום של חומרי דישון והדברה סינטטיים.


ב"בין העצים" אנו מאמינים שתפקידנו כ"במאים של המופע החקלאי" הינו לתכנן ולבנות את המערכת בצורה מחושבת, ולנהל אותה ע"י שאיבת השראה וחיקוי של מערכות אקולוגיות טבעיות. שיטת ניהול על פי עקרונות האגרופורסטרי  יכולה להיות מיושמת בכל קנה מידה החל ממשקים קטנים ועד חוות ענק, אך חייבת להיות מותאמת למיקום וההקשר הספציפי של כל מגדל.


אמנם בעולם כבר קיים לא מעט ידע וניסיון בתחום, ידע מקומי בישראל כמעט ואינו קיים, ולכן בשלש שנים  האחרונות אנו ב"בין העצים" מפתחים מערכת אגרופורסטרי המותאמת לתנאים המקומיים שלנו כאן בישראל. בנוסף חשוב לנו שמעבר להתאמה האגרונומית לאקלים והסביבה המקומית, לשים גם דגש על התאמה חברתית וכלכלית. אין אפשרות להתעלם מהצורך בהתאמה לתמונה המלאה.


את החלקה הקמנו בשונה מחקלאות המונוקולטורה המסורתית, אותה כולנו מכירים, על ידי שילוב של מספר גידולים ביחד תוך הפרה מינימלית של הטבע. בכך אנו מנסים לרתום את כוחו על מנת לייצר אדמה המכילה שפע של פטריות, חרקים ומיקרואורגניזמים מועילים, ובמקביל למשוך מאביקים וטורפים טבעיים. וכך בעזרתם של כמה זוגות ידיים טובות- אנו שואפים לייצר מזון בריא, תוך שיקום של  מערכות הטבע המופרות.


 


גידול ירקות בין שורות הכרם – בין העצים


גידול ירקות בין שורות הכרם – בין העצים


ההצלחות שלנו:



  • 2 בצירים (בשנה השנייה הוכפלה כמות היבול),

  • גידול ירקות עונתיים בעיקר בעונות החורף בין שורות הכרם,

  • עלייה משנה לשנה של אחוז החומר האורגני בקרקע,

  • שינוי הדרגתי בסוג והיקף העשבייה,

  • האדמה מכוסה באופן במלא בחיפוי צמחי,

  • מגוון גדול ומספרים גבוהים של מיקרואורגניזמים בקרקע,

  • עצי ההדר גדלים, ובקרוב יהיו לימונים,

  • הזיתים הוציאו פירות בפעם הראשונה השנה.


לאן מגיעה התוצרת שלנו?



  • את הענבים העברנו ליקב המקומי במושב (יקב נווה ירק), כאשר חלק מהענבים נמכרו ליקב לייצור מותג הבית, וחלק מהענבים משמשים לייצור היין הפרטי שלנו.

  • הירקות שגידלנו נמכרים בדוכן המקומי לחברי המושב והמושבים הסמוכים, בחורף הקודם אפילו מכרנו חלק מהירקות למסעדת "דוק" בתל אביב.


הבעיות והאתגרים שהתעוררו:



  • בעיקר אתגרים אגרונומים של ניהול החלקה.

  • הרבה ניסיון וטעייה על מנת לפתח את שיטות העבודה שיאפשרו יעילות מקסימלית תוך שמירה על הערכים המובילים. לפעמים פשוט צריך לנסות ולחפש פתרונות יצירתיים.

  • מכיוון שאין ספר הדרכה מקומי, נדרש הרבה חיבור לחלקה ועבודה אינטואיטיבית של אינסוף בחירות והחלטות.

  • החיפוי הצמחי של הקרקע מקשה על מציאת צינורות ההשקיה כשצריך,

  • מערכת ההשקיה מורכבת יחסית,

  • העובדה שהחלקה ייחודית בהרכבה מקשה על שיתוף פעולה עם מגדלים אחרים.

  • החיפוי הצמחי ששומר על הלחות בקרקע, עלול לעיתים לעודד התפתחות יתר של פטריות.


הצוות שלנו/השותפים שלנו:



  • סהר הייתה היוזמת והמקימה של החלקה, והתחילה קודם כל על ידי רתימת המשפחה.

  • נעזרנו הרבה בידע המקומי של החקלאים במושב,

  • חברים ומתנדבים שבאו לתת יד,

  • אנשי מקצוע שונים סייעו בידע,

  • אך הניסיון החסר בשיטות כאלה הוא מה שהוביל קדימה.


התובנות שלנו עד כה:



  • המערכת החקלאית-אקולוגית מעבירה תחושב של בריאות לכל מי שמגיע. גם בריאות סביבתית וגם בריאות לאדם והשילוב בינהם מורגש היטב.

  • האתגר המשמעותי ומבחן המציאות שלנו הוא להוכיח שאכן המערכת הזו אינה נופלת, ואפילו מוצלחת יותר ממערכת חקלאית קונבנציונאלית (מבחינת רווחיות כלכלית, כמות ואיכות היבול, הפחתה בכמות המזיקים ומחלות, השפעות סביבתיות חיוביות, יציבות וחוסן)


התוכניות לעתיד:



  • להמשיך לפתח ולטפח את חלקת האגרופורסטרי שלנו, להרחיב את מגוון הפרקטיקות שאנו מתנסים בהן, ולבחון את יעילותן. מטרת העל שלנו היא שחקלאים יוכלו להגיע לחלקת המודל שלנו, להתרשם ללמוד ואף לשקול אילו מהפרקיטקות מהגישה המורכבת שמיושמות בחלקה הם יכולים לאמץ בחלקות שלהם.

  • בשטח הסמוך לחלקה ישנם כ11 דונם נוספים העומדים לרשותנו. מאז שהקמנו את החלקה, בשלש שנים האחרונות זרענו צמחיית כיסוי (שירות) בתחילת כל עונת חורף, והשארנו את העשבייה בשטח. בכל שנה, כמות החומר האורגני גדלה, והחיים מתחילים לחזור לאדמה. לאחר תהליך ההכנה, אני מתכננים להרחיב ולפתח את החלקה עם גידולים וניסיונות נוספים שישמשו כמודל את תחום האגרופורסטרי בישראל.


סהר שמעון במשק המשפחתי בין העצים