שם הפרויקט: "פרויקט פיילוט חקלאות-פחמן ישראלית"

שם הארגון: מיזם משותף של "קרבון הצפון חדשנות קרקע" עם "גדש העמק"




מועד התחלה: אוקטובר-2022

מיקום: עמק יזרעאל


תיאור הפרויקט:

"קרבון הצפון חדשנות קרקע" המפתחת פרויקטים של חקלאות פחמן ו"גדש העמק" המנהלת כ-19,000 דונם של גידולי שדה ומטעים בעמק יזרעאל, חברו למיזם משותף ( JV).

למיזם  2 מטרות. האחת: הצגת היתכנות כלכלית (רווח/החזר השקעה) לפרויקט חקלאות פחמן (Carbon Farming) ישראלי. השנייה: עיצוב וגיבוש פרוטוקול "שרשרת ערך" לקיבוע פחמן, הגברת פוריות, ופיתוח חקלאות משרתת סביבה.


 הרעיון העסקי הוא שהחקלאי יספק שירותים סביבתיים, במקביל לגידול החקלאי העיקרי שלו ויקבל תמורה עבור שירותים אלה.

חקלאות-פחמן מצליחה כאשר רווחי הפחמן הנובעים מניהול משופר של מערכת קרקע-צמח, עולים על הפסדי הפחמן מאותה יחידת שטח. זוהי חקלאות המספקת גם ביומסה (מזון וסיבים) וגם שירותים סביבתיים אותם אפשר למדוד, לתעד ולמכור כ"קרדיטים" או "תעודות פחמן".  כל תעודת פחמן שווה 1 טון פחמן דו חמצני (או "שווה ערך" – CO2 equivalent) והיא כוללת תיעוד של ידע כמותי ואיכותני על ביצועי הפרויקט.

צוות הפרויקט מקיים ישיבות שבועיות בהן מתבצעת למידה, תכנון וניטור הפרויקט, וקבלת החלטות אופרטיביות. הצוות פועל ב-4 מישורים של פיתוח ידע:



  • הבנה כמותית – איך מודדים, מה מודדים, איך מתמחרים את הפרויקט.

  • הבנה תפעולית – איזה שטח, מחזור גידולים, סדר פעולות, אגרוטכניקה.

  • הבנה עסקית – לאן מכוונים תעודות פחמן, מי מאשר שווי, ספקים ולקוחות השגת מימון.

  • פיתוח מוצרים – שירותים סביבתיים, קיבוע פחמן, הפחתת "טרפ" (טביעת רגל פחמנית), העשרה של מגוון ביולוגי, פיתוח הדרכה וחלוקת ידע.


הפרויקט סיים שנה ראשונה לפעילותו.






תיאור טכני (פרטים טכנים מהותיים, פרקטיקות, טכניקות, מיכון…):


פחמן הקרקע מהווה כ 50% מהחומר האורגני בקרקע (SOM). כל צמח הוא למעשה משאבת פחמן. הפוטוסינתזה היא מנוע להמרת אנרגיה. בעזרת אור השמש הצמח קולט מהאוויר פחמן דו-חמצני והופך אותו בין השאר לאנרגיה, לסוכר. על כל מולקולת סוכר שנוצרת, מסולקות מהאטמוספירה שש מולקולות של פחמן דו-חמצני. צמחים הם אחד האמצעים הטובים ביותר לסילוק גזי חממה מיותרים. שמש, לחות ו CO2 הם המרכיבים הדרושים. השאיפה אם כן היא לשפר יעילות של פוטוסינתזה (הקצב שבו צמחים ממירים אנרגיית אור לאנרגיה פחמנית) ולעשות זאת במקביל ולא בסתירה לפעילות החקלאית העיקרית.

אם נצליח ליצור תנאים מתאימים לפוטוסינתזה יעילה, כלומר ייצור סוכרים מוגבר, בפרק זמן נתון, אזי עודפי החומר האורגני (שלא מתחמצן חזרה לאטמוספרה) יכולים להשתמר ולהתקבע בקרקע.

בשטח בו מצטבר חומר אורגני שהוא תוצאה של "עיכול" המרכיבים ע"י צמחים ובעלי חיים, אם לא ייפלט חזרה לאטמוספרה, הוא ישפר את התכונות הביולוגיות, הכימיות והפיזיקליות של הקרקע, את יכולת החזקת המים, היציבות המבנית של האדמה ואגירת אנרגיה טבעית שהיא תוספת פוריות.

עיקרון המדידה הוא  פשוט: כמו ניהול מחסן או חשבון עובר ושב בבנק, כך עם הפחמן: לוקחים שטח או פרויקט, עושים "צילום מצב" במונחי פחמן בתום תקופה שנקבעת מראש, עושים שוב צילום מצב. זוהי יתרת הסגירה. ההפרש בין יתרת הסגירה ליתרת הפתיחה הוא המדד לשינוי הפחמני שהושג. בנוסף, כל הפעולות האגרוטכניות שנעשות בשדה במהלך הפרויקט, מתועדות, נמדדות ומדווחות בפרמטרים שונים. אנחנו למעשה יוצרים תזרים של פחמן – מרכיב תוספתי.


באיזה שלב הפרויקט נמצא (מה בפועל קורה כיום):


שטח הפרויקט משתרע על כ 300 דונם, מתוכם 230 ד' גידולי שדה ו- 70 ד' מטע שקד. מחזור הגידולים בשדה (גד"ש) בשנה הראשונה כלל זריעה של גידולי שירות (Cover Crops) חורפיים, זריעת כותנה (Cash Crop) באביב ורעיית בקר על שלף הכותנה לאחר שנקטפה.

בתחילת השנה (דצמבר-22), נדגם שטח הפרויקט בבדיקות כמותיות ואיכותיות של פחמן קרקע אורגני Soil Organic Carbon (פק"א/SOC), באפריל נדגם את השטח שנית ובסוף השנה (נובמבר-23) נדגם את השטח בשלישית.

עם תחילת השנה השנייה זרענו בסתיו גידולי שירות. באביב ייזרע בשדה תירס מתוק. בשטח המטע מתבצעת פעילות של גידולי שירות ודגימות פחמן.


זריעת גידולי שירות בחורף דצמבר 22

זריעת גידולי שירות בחורף דצמבר 22


שטח המטע בפרויקט – צמחי כיסוי בין שורות השקד


צמחיית כיסוי בין שורות השקד


מציאת שלשולים במהלך דגימות קרקע – שטח המטע


דגימות קרקע אמצע שנה ראשונה


זריעת כותנה לתוף שאריות גידולי שירות


נביטת הכותנה לתוך שאריות גידולי שירות


שטח המטע. בין השורות אדמה מכוסה


פריחת כותנה


אתגרים משמעותיים עד כה:


כל הפרויקט הוא אתגר משמעותי אחד גדול. איך ליישם עובדות מדעיות בשטח? איך למדוד ולכמת "כלכלה פחמנית"? לאיזו רמת פירוט ודיוק להגיע? מי מאשר את התעודה ועל פי איזה תקן?  


אתגרים צפויים: 


איך לקיים אדמה כמערכת ביולוגית חיה לאורך ימות השנה, תוך כדי התערבות מינימלית. איך לשנות שיטות נפוצות של חקלאות קונבנציונלית לשיטות המאפשרות אחסון וקיבוע פחמן בקרקע לטווח ארוך, עשורי עד מאות שנים, או יותר.


הצלחות עד כה:


תוצאת המדידות האחרונות, בתום שנה ראשונה  מצביעה על האפשרות ש"מחסן" הפק"א בשטח הפרויקט, גדול יותר מאשר ב"מצב 0.0" (תוספת של 720 ק"ג/דונם = 2.64 טון CO2eq לדונם).

יחד עם זאת חייבים להיות צנועים. זו שנה ראשונה. אין לנו יכולת להגיד "בגלל שעשינו X, קיבלנו תוצאה Y".


מסקנות עיקריות: 


יש עוד הרבה עבודה. השנה אנחנו מתמקדים בנושא קיבוע פחמן. בהתאם תכננו מה לזרוע ומה לגדל, פיתחנו מתודולוגיה של מדידות, את בדיקות הקרקע שולחים לניתוח יסודות ב"מכון וולקני" שם נמדדת תכולת הפחמן באמצעות ציוד מתאים. אנחנו מקיימים שיתופי פעולה עם מספר חברות ישראליות בתחומים מגוונים כגון חישה מרחוק, תוספים ביולוגיים, מעבדה ועוד. פיתוח המוצרים שלנו מכוון ליכולת עלייה משמעותית בהיקפים כאשר פרויקטים נוספים עומדים בפתח.


ציפיות לעתיד:


החזון שלנו



  1. להיות פלטפורמה להצפת ערך כלכלי וסביבתי חדש, עבור החקלאי הישראלי, בין השאר באמצעות פיתוח פרויקטים של "חקלאות פחמן" (Carbon farming)

  2. לעודד יישום של שיטות "חקלאות מחדשת" (Regenerative Agriculture), למען בריאות האדמה ובריאות הסביבה

  3. לשלב טכנולוגיה ושיטות מדידה כמותית, עם ידע איכותי שאינו כמותי, על מנת ליצור "תעודת פחמן" (Carbon Credit) בעלת ערך גבוה הן ליצרן והן לקונה

  4. ליצור חיבורים בין דיסציפלינות שונות ב"שרשרת הערך" של החקלאי

  5. להיות חברה של חקלאים, לשירות חקלאים

  6. השאיפה: 75% מהכנסות הפחמן ייועדו לכיסו של החקלאי ו 25%  להמשך פיתוח פרויקטים


 


המודל העסקי שלנו:



 


פרטים ליצירת קשר:


אסא גיארי מנכ"ל ומייסד – 0522695540, assa@carbonhatsafon.com  , www.carbonhatsafon.com


ניתוח שטח באמצעות חישה מרחוק


כותנה מגודלת על אדמה מכוסה בשאריות צמחי כיסוי


כותנה בפריחה


קטיף כותנה ורעיית בקר על שאריות הגידול


דיגום פחמן קרקע אורגני שלף כותנה "מצב 1.0"


דיגום פחמן קרקע שלף כותנה ברקע רעיית בקר


זריעת צמחי כיסוי על גבי שלף כותנה


נביטת צמחי כיסוי חורף דצמבר 2023