יהונתן אזולאי


מגדל ענבי מאכל בחממה

מושב עידן, ערבה התיכונה



יהונתן אזולאי הוא חקלאי בן 42 ממושב עידן, בערבה התיכונה.

הוא אחד מבין מעט מאוד חקלאים המגדלים ענבי מאכל בחממה בישראל, מדריך חקלאים, ומקדם את ענף ענבי המאכל בערבה.

ענף זה בערבה מביא לשוק את ענבי המאכל הטריים הראשונים בכל עונה בזכות הבציר המוקדם שמתחיל כבר בחודש אפריל.


 


Context – נתונים בסיסיים על המשק


סוג הגידול- ענבי מאכל

זן- ביג פרל

גודל השטח- 15 דונם

שנים במשק – 11 בצירים

סוג קרקע- חולית וחוואר

סוג מים- מליחים

טמפ' קיצון-  בקיץ 45-47 מעלות. בחורף יכולים להגיע לקרה (0 מעלות).

הגפנים גדלות בחממה וחלק משמעותי ממורכבותו ומהצלחתו יושבת על בקרת אקלים, שנעשת ע"י פתיחה וסגירה של הניילון, ומערכות בקרה והתרעה.


גישה ועקרונות


גישה

יהונתן שם דגש משמעותי על בריאות הקרקע וטיפול אגרוטכני מיטבי בכרם. בעזרת הרקע שלו בביולוגיה בנוסף לאותודידקטיקה ולמידה אישית רבה (בעיקר דרך האינטרנט ודרך שאילת שאלות), הוא רכש הבנה מעמיקה של מנגנונים ותהליכים בגפן ובקרקע. יהונתן מאמין גדול בהתנסויות ובשיתוף ידע, ופועל בהתאם לכך.


עקרונות מובילים



  1. בריאות הקרקע – "לא להפריע למערכת". מתבטא באפס פליחה ואפס שימוש בכמיקלים רעילים לקרקע (הגמעה)

  2. אדמה מכוסה –גזם הגפנים מרוסק ונגרף לשורות הגידול

  3. הגברת הפוטוסינתזה – בעיקר דרך הזנה עלוותית ושיפור בריאות הקרקע.

  4. אגרוטכניקה (Needless to say) – דגש גדול על אופי הפעולות, התזמון ואיכות העבודה

  5. כלכלי – זוהי עבודה לצורך פרנסה, עושים את המקסימום כדי למצא את השטח הקטן ולייעל כל פעולה בו


   


פרקטיקות "לא קונבנציונאליות"


MULCH – חיפוי –  קיצוץ גזם ופיזורו על שורות הגפן – מתוך קיום פרקטיקה זו ניתן לראות את האדמה נבנת (גובה האדמה עולה) בעקבות פירוק החומר האורגני הרב. האדמה תחת החיפוי שחורה, עשריה בחיים, אוורירית ויציבה. זהו ההיפך המוחלט מהאדמה המקומית מחוץ לחממה. תפטירי הפטריות מתפרשים לאורך הכרם ומגוון רחב של פטריות יוצא כאשר מזג האוויר מתאים.


– הפחתה כמעט מוחלטת מיישום רעלים בהגמעות (יישום תכשירים דרך מערכת ההשקייה)


– יישום מגוון תכשירים ביולוגים וביוסטימולנטים (יישום עלוותי ודרך הגמעה) לעידוד פעילות ביולוגית בקרקע


– יישום קומפוסט פטרייתי איכותי בשלב הנטיעה


– קיום בדיקות סאפ לצורך דיוק ההזנה (כמות וסוג המינרלים) ושיפור הפוטוסינתה. הבדיקות מאפשרות להפחית פעולות המבוססות על "מה חסר", ולהימנע מעודפים


 


יבול



  • יתרון חד וחלק למגדלים גפן בחממה בערבה הוא שהם הראשונים בעונה וכך מרוויחים מחירים טובים

  • נצפת עלייה באיכות הפרי (לא נמדד, אך המשך ההסבר מתאר את ההבחנה) –

  • סידן הוא אחד המינרלים המשמעותיים שמעלה את פוטנציאל איכות הפרי (מקרב לפוטנציאל הממשי של הזן) בפירות גלעיניים. יהונתן למד לעומק את תפקודו של הסידן, ובשונה מפרוקטוקולים רישמיים של התכשירים הקיימים, הוא שם דגש על תזמון יישום הסידן, על כמותו ועל האינטרקציה שלו עם מינרלים אחרים. זאת כדי להבטיח את יעילות תפקודו.

    האיכות באה לידי ביטוי בפרי יותר מוצק, גדול, עמיד, ומתוק. הפידבק מהצרכנים חיובי מאוד.

  • כמעט אפס פחת. אין תוצרת 'סוג ב'. יהונתן לא נותן לצמח "לסחוב" אשכולות סתם ומקפיד על דילול. כמעט 99% מהפרי מגיע לבציר (לרוב נשאר על הצמח אחוז גבוה של פרי שלא מצליח להבשיל)

  • יבול גבוה– ההעזה לכוון יותר גבוה, כלומר להשאיר עוד פרי על הגפן, דוחף את הכרם ליותר אשכולות. הגפן מצליחה לממש פוטנציאל גדול יותר מבעבר, או מכרם סטנדרטי ומגיעה ליבול גבוה יותר. דרך ערנות והקשבה מתמשכת לכרם, יהונתן יודע מתי הוא יכול ללחוץ ולדחוף את הגפנים גבוה יותר, ובו זמנית להיות רגיש וקשוב אליהן.



אתגרים משמעותיים


בניגוד לחקלאות הקונבנציונאלית בה נהוג "להרוג", יהונתן שואף לעורר ולעודד מגוון חיים בכרם. הדבר עלול לזמן גם צורות חיים בעלות השפעה שלילית. כל שנה יש הרפתקאה עם מזיק חדש המביא לבחינה מחודשת של גבולות הטולרנטיות וסוג התגובה. כרם חי מביא איתו מציאות חדשה, עם 'אורחים' חדשים. דרכו של יהונתן להתמודדות היא ללמוד את המזיק, לשאול אנשים שונים, לבחון אפשרויות תגובה ובסוף התהליך לקבל החלטה ולפעול.


 


השקעות ראשוניות לצורך השינוי


ההשקעה הכלכלית המשמעותית של יהונתן נמצאת באגרוטכניקה. הוא מדייק את איכות העבודה למקסימום בעיקר עקב העובדה שהשטח הינו קטן ואין סובלנות לחוסר יעילות. העלות הגבוהה (באופן יחסי) לאו דוקא מגיעה מפרקטיקות החקלאות המחדשת.



  • החיפוי כדוגמה להכנסת מתודה חדשה לכרם- המתודה מדודה מבחינה כלכלית והינה זולה יותר מפינוי גזם מהחממה (עלויות טרקטור, פועלים, פינוי, שריפה ועוד). זול יותר לגזום, לרסק ולגרוף את הגזם לשורות הגפנים. ההשקעה הראשונית הייתה במרסקת גזם משומשת טובה ומדויקת יותר לתפקיד.

  • ריסוסים – שיטת העבודה יקרה יותר בעקבות כמות גדולה יותר של ריסוסים. עלות החומרים עצמם היא זניחה. מינרלים וביוסטימולנטים זולים יותר לעומת תכשירים כימיים.


   


שינויים שנצפו/הורגשו במשק



  • עשבים – בזכות הרסק גזם עניין העשבים הפך להיות שולי מאוד

  • הפחתה לכמעט אפס של גפנים ש"נשרפות" בחודשי הקיץ של הערבה – יתכן וזה בזכות החיפוי השומר על טמפ' נמוכה

  • התפתחות מגוון וכמות הביולוגיה בכרם, מעל ומתחת לקרקע

  • חומר אורגני עלה וממשיך לעלות. כיום נמצא על 3%

  • הגעת תולעים לשטח

  • תפטירים ופטריות בכמות ומגוון רחב מאוד


האם אתה רואה הצלחות? "חד וחלק- כן".

גישת החקלאות המחדשת מחדשת גם את ההבנה שקיימים מגוון רחב של שינויים כתוצאה משינויים ספציפים. להבחנות ולתחושות של חקלאי קשוב וערני ישנו ערך לא פחות משמעותי מתוצאות בדיקות מעבדה או מדידות רישמיות (יש מקום להכל).


 


פנייך לאן?


יהונתן מעוניין לפתור אתגרי מזיקים דרך מינרלים והזנה עלוותית כתחליף לאפשרויות הכימיות. בנוסף הוא מחכה לראות אם הכרם יחזיק יותר שנים ומצפה לאריכות חיים ואיכות גבוהה של הכרם.


 


מה יחשב כהצלחה בעיניך?


"מרבית החקלאים המחדשים הטובים שאני מקשיב להם הגיעו מחקלאות קונבנציונאלית 'מגה', ונמצאים בטרנזישן (מעבר) לעולם של ה- Regenerative. החקלאות המחדשת מביאה בשורה דרך גישור שני העולמות. היא מתמודדת עם האתגר הגדול של יצירת הצלחה כלכלית ואגרונומית יחד עם יבול איכותי והשפעה סביבתית חיובית".


 


תחושה אישית


"אני מאוד אוהב את הכרם, מסתובב שם ומרגיש אנרגיה (Vibration). יש לכרם עיתויים, אני מרגיש את השלבים, המעברים, את התקופות הקשות שלה ואת הטובות. יש חיים בכרם ונעים להסתובב שם… לראות קני ציפורים וגוזלים בוקעים, לשמוע את הציוצים, המגוון האדיר של החיות שעוברות כאן, זה כיף גדול. אני אסיר תודה לחלקות האלו משתדל להקשיב לצרכים של הצמחים, ולהיות בתקשורת איתם – זה התפקיד שלי.

אני מנסה לייצר מינימום הפרעה מתוך כבוד לטבע, לסביבה ומתחושה שהכרם הוא חלק מהנוף של נחל ערבה אליו אני מחובר בחיבור עמוק".



*התמונות צולמו ע"י יהונתן אזולאי