ניתוח הסקר ועריכה נעשו ע"י מגנה פטנאיק, גיא פרי, סהר שמעון

כתיבת השאלון נעשתה בעזרתם של שותפים נוספים


**מסמך זה אינו ניתוח אקדמי רישמי (ג.פ)**


בקיץ האחרון (2023) העמותה לקידום חקלאות מחדשת ואגרופורסטרי בישראל קיימה מיפוי ארצי של חקלאים המיישמים גישה ופרקטיקות 'סביבתיות' ו'אגרואקולוגיות' הנכנסות תחת הגישה הכוללת בשם "חקלאות מחדשת".

חקלאות מחדשת היא גישה חקלאית הוליסטית המלווה בעקרונות ופרקטיקות ישימות בעלות פוטנציאל להפוך את המערכות החקלאיות להיות עמידות, מאוזנות ויציבות בפני מציאות של שינויי אקלים ואתגרים גוברים, תוך שמירה על כמות ואיכות היבול, פרנסתם של החקלאים, ודאגה לבריאותה הסביבה מעבר לשטח החקלאי בלבד.

השאלון הופץ ברחבי הארץ (בסיוע שותפים רבים) לחקלאים שבבסיס גישתם לוקחים בחשבון את בריאות הקרקע, את השפעתם על המערכת האקולוגית הסובבת אותם, ואת המשכיותה של פיסת האדמה בה הם מגדלים מזון/סיבים.

כ-100 חקלאים ענו על השאלון ובעזרתם קיבלנו תמונת מצב של יישום גישה סביבתית/מחדשת בשטחים החקלאיים בארץ.


מניתוח הסקר, אנו לומדים על מצב החקלאות ה"סביבתית" בארץ כיום ומסיקים מסקנות ראשוניות על ההיתכנות והפוטנציאל של הרחבת אימוץ גישה של חקלאות מחדשת בישראל. אנו שמחים לשתף אתכם בנתונים הראשוניים.

שימו לב שזו אינה תמונת מצב מלאה.


את סיכום התוצאות נפרסם בשני חלקים:

החלק הראשון: נתונים כלליים על יישום גישה של חקלאות מחדשת בישראל.

החלק השני: פיענוח הפרקטיקות עצמן המיושמות בשטחים החקלאיים.


אנו מודים לכל החקלאים שמילאו את השאלון, בעזרתכם נוכל להמשיך לקדם את התחום בצורה הטובה והמותאמת ביותר למצב בשטח.


 


ניתוח תוצאות הסקר:


חלק א – נתונים כלליים


ממוצע גילאי החקלאים

ידוע שהגיל הממוצע של חקלאים בישראל הוא 65. ניתן לראות מתוצאות הסקר שגילאי החקלאים שענו הינם צעירים יותר- הגיל המירבי הוא 38, אחריו 47 ו-35. הפער בין חקלאי ממוצע לבין חקלאים בגישה סביבתית משמעותי מאוד. יתכן והסיבה לפער היא המודעות הסביבתית. בדור של החקלאים הצעירים יותר המודעות גבוהה יותר משהייתה בעבר, וחקלאים אלה גדלו עם חינוך לנושא. בנוסף לכך, קיימות היום מגוון אפשרויות להתמודדות עם מחלות, מזיקים ואתגרים נוספים בשיטות עם השפעה סביבתית קטנה יותר, קיים יותר ידע על פרקטיקות שונות, ובנוסף לכך, הפתיחות המחשבתית של חקלאים צעירים גבוהה יותר משל המבוגרים.



גודל השטח


מירב החקלאים אליהם פנינו דרך הסקר הינם חקלאים בינוניים וגדולים. העמותה לקידום חקלאות מחדשת ואגרופורסטרי בישראל מעוניינת לבחון את יישום החקלאות המחדשת בקנה מידה גדול, במצבים בהם נדרשת התאמה של מיכון חקלאי, כוח עבודה, שיווק, עלויות מהותיות ושטחים נרחבים.



פיזור גיאוגרפי


מתוך החקלאים שענו על הסקר, רובם מגדלים באזור מישור החוף ורמת הגולן. יחד עם זאת ניתן לראות חקלאים מרוב חלקי הארץ.


המיקום הגיאוגרפי בו נמצא השטח החקלאי ישפיע על השיטות והאמצעים אותם יבחר החקלאי ליישם, כמו גם על ההזדמנויות והאתגרים העומדים בפניו בעקבות מצבה של התנאים וההקשר המקומי במלואו (סוג הקרקע, משקעים, הקרבה למערכות טבעיות, האוכלוסיה באזור וכו').


מעניין לבחון האם ישנם אזורים גיאוגרפיים בהם הפוטנציאל לאמץ את הגישה גבוה יותר, ובמידה וכן מהם הגורמים העיקריים המשפיעים על כך, ומתוך כך, מעניין מדוע רוב החקלאים במיישמים את הגישה הינם ממישור החוף ומהגולן. ייתכן כי מקבץ של חקלאים הבוחרים לעבור לשיטות מחדשות באותו איזור גיאוגרפי יוכלו להגביר את השפעתם הרוחבית וליצור מערכת אזורית תומכת לחקלאות מחדשת, כמו למשל רצף של שטחים טבעיים, שיווק תחת מותג אחד, שיתוף בכלים "ייחודיים", ועוד. התשובות מהסקר עוזרות להבין את הפריסה הארצית הנוכחית בה גישות סביבתיות/מחדשות מיושמות. חשוב לקחת בחשבון שהסקר לא הגיע לכלל החקלאים בארץ, לכן זוהי תמונת מצב חלקית, בהתאם למי שכן הגיע אליו השאלון:



 ענף חקלאי


ניתן לראות שהענף המשמעותי בו מיושמות פרקטיקות מחדשות/שרוב החקלאים ענו, הוא ענף המטעים. יתכן והסיבה לכך היא העובדה שאלה גידולים רב שנתיים, שישנו מיכון מפותח, או שהניסיון בתחום משמעותי יותר מענפים אחרים בעקבות צרכים כגון אחיזת קרקע בשבילים.


ישנם ענפי גידול וגידולים מסוימים בהם רמת הקושי ליישום פרקטיקות שונות היא אחרת, כמו למשל הפחתת עיבוד קרקע, זריעת צמחיית שירות או הפחתת שימוש בקוטלי עשבים. בנוסף, כמות המחקרים החקלאיים שנעשו על שיטות מחדשות משתנה בין הענפים השונים, ולכן ייתכן שבגידולים מסוימים קיים יותר ידע וכך היתכנות גבוהה יותר ליישום השיטה.


יהיה מעניין להעמיק ולבחון את הסיבה לדבר.



 מהם המניעים שהביאו אותך לפעול בשונה מהשיטות הקונבנציונאליות?


ניתן לראות שהמניעים המובילים לעבוד בגישה סביבתית הינם מודעות סביבתית ובריאות הקרקע. מעבר למניעים המוצגים בגרף הוצגו מניעים נוספים כגון "בריאות המטע העובדים והלקוחות", "רומנטיזציה", "מניעת מחלות בבני אדם", "הפחתת סחף קרקע" ועוד.



 שיטת השיווק


שיטת השיווק משפיעה ישירות על היכולת של עסק חקלאי להיות בר קיימא (sustainable) לאורך זמן, ולכן יש חשיבות רבה לדרך בה חקלאי משווק. בנוסף, שיווק ישיר לצרכן יכול להשפיע על דעת הקהל בנוגע לחקלאות מחדשת ולהיות במה לחקלאים הבוחרים לעבור לשיטות המיטיבות עם הסביבה, כמו גם להגיע לקהלים חדשים.


מעבר לשיטת השיווק, ישנה חשיבות לתקן אותו החקלאי מאמץ ותחתיו הוא משווק את תוצרתו. הדבר משפיע על היכולת לשווק לשוק ייחודי (מקומי ובחו"ל) בו רואים את הערך ומוכנים לשלם יותר עבור תוצרת שגודלה תוך יצירת השפעה סביבתית חיובית, או לפחות פחות שלילית. יצירת סטנדרטיזציה/תקן סביבתי הנותן תוקף לפעולות החקלאי ולמאמציו לייצר השפעה סביבתית חיובית יכולה לייצר מודעות ולהעלות את הביקוש בשוק. הביקוש משפיע על יכולתם של החקלאים לאמץ גישה של חקלאות מחדשת מתוך ידיעה שיהיה מי שירכוש את התוצרת.. כמו שהגדיר זאת אחד החקלאים שהשיב לסקר: "הלוואי והיה תקן המכיר במאמצים הללו (של חקלאות מחדשת)"




ניסיון אישי והדרכה חיצונית


ליווי מדריך וחלקות ביקורת


אחוז החקלאים הנעזרים בהדרכה מקצועית חיצונית, כמו גם האחוז שמבצעים נסיונות והשוואות בין טיפולים שונים, מעידים על רצון ללמוד ועל פתיחות מחשבתית, ולכן גם על מידת הנכונות של חקלאים אלו לקחת צעדים פרואקטיביים באימוץ שיטות מחדשות. אף על פי שרוב החקלאים לא מחזיקים חלקת ביקורת, ייתכן ועובדה זו נובעת בין היתר מאילוצי שטח הגידול או מאמץ גדול מידי לצורך כך. חלקם מהחקלאים מעידים שהחלו להתנסות בפרקטיקה של חקלאות מחדשת בחלק קטן מהשטח, לאחר שנה הרחיבו את היישום, ומהר מאוד יישמו את הגישה בחלקה כולה עקב ההצלחה או חוסר המסוגלות "לחזור אחורה". הנסיון של החקלאים שכן מקיימים חלקות ביקורת  יוכל להוות בסיס למחקרים ולהבנות רוחביות בנוגע לפרקטיקות חקלאיות מחדשות, ליעילותן ולאתגרים הכרוכים ביישומן.




 מהי התרשמותך הכללית מהתהליך ומהתוצאות תחת הגישה הסביבתית/מחדשת ? (הצלחות, אתגרים, איכות, תחושה אישית…)


שאלה זו הייתה מסקרנת מאוד, וניתן להגיד שבאופן כמעט מוחלט, התשובות חיוביות עם תוספת על כך שהדרך עדיין ארוכה וישנם אתגרים בדרך. מבין התשובות: "בודאות מקיים את עצמו והתוצאות מהירות ומרהיבות", "סה"כ מאמין בדרך אבל יש גם אתגרים", "השינוי הוא איטי. יש לי אורך רוח. אני שלם עם ההחלטות שאני מקבל ביחס לגידול שלי ולהשפעה החיובית שאני מביא בסביבה שלי", "יש יתרונןת וחסרונות. צריך להתמיד".


סיכום ומסקנות


מניתוח זה עולה הפוטנציאל הרב לחקלאות מחדשת בישראל. העובדה שכמעט 100 חקלאים שונים מרחבי הארץ הקדישו מזמנם לענות על השאלון ושיתפו את דעותיהם וניסיונם, מעידה על ההתעניינות, הצורך והמוכנות בשטח לאימוץ רחב של התחום בישראל בצורה הדרגתית. הסקירה והשאלון מציגים גורמים שונים המשפיעים על ההיתכנות לאימוץ חקלאות מחדשת בישראל, ועל הנכונות של חקלאים ליישם פרקטיקות אלה. ניתוח זה מהווה תמונת מצב נוכחית ובסיס למחקרי המשך, לעידוד מדיניות תומכת חקלאות מחדשת, לעידוד השקעות מסוגים שונים בתחום, בניית שוק מותאם וכמובן לקדם בדחיפות את התמיכה המקצועית לחקלאים המעוניינים לאמץ את הגישה. הנתונים המצטברים מסקר זה יסיעו לנו להמשיך לקדם את התחום בצורה הרלוונטית והמותאמת ביותר לצרכים וליכולות בשטח.


ניתוח הסקר ועריכה נעשו ע"י:


מגנה פטנאיק




גיא פרי


סהר שמעון