היכן קיבלת מידע על הפרקטיקות אותן אתה מיישם? (95 תגובות)




הפחתת שימוש בדשן כימי


82 מהמשיבים לסקר ציינו שהם מפחיתים שימוש בדשן כימי. ניתן להניח מהתשובות שחלקם לא משתמשים בחומרים כימיים כלל, לפחות 15 ציינו זאת מפורשות, שההפחתה היא ביחס לכמות המומלצת על ידי המדריכים, לעומת השכנים או לעומת הכמות שהשתמשו בה בעבר. יש קונצנזוס בקרב החקלאים לגבי הגישה בחקלאות מחדשת של הפחתת שימוש בדשנים כימיים. רק משיב אחד ענה שהוא מגביר דישון כימי כדי 'לצמצם בחומרי הדברה'.


בנוסף, על אף ששימוש בקומפוסט הינו התחליף הנפוץ לשימוש בדשן כימי, 26 מהמשיבים משלבים בין קומפוסט ודשנים ממקור אורגני או פרקטיקות נוספות כתחליף לדישון.



הפחתת שימוש בחומרי הדברה כימיים


מהמשיבים לסקר, 79 ענו שהם מפחיתים שימוש בחומרי הדברה כימיים, מתוכם 56 (יותר מחצי מכלל המשיבים) לא משתמשים כלל בהדברה כימית כנגד מזיקים. ניתן להניח מהתשובות לסקר שגישה זו בחקלאות המחדשת היא פחות נפוצה מהפחתת דישון כימי, ייתכן שבגלל שהיא קשה יותר ליישום ומייצרת סיכון גדול יותר (הדבקה או התרבות של מחלות ומזיקים). בנוסף, משלל השיטות האחרות שדווחו כמשלימות להפחתה בשימוש בחומרי הדברה כימיים, ניתן להסיק שחסר עדיין ידע, אך כן נצבר ניסיון אצל החקלאים, בנוגע ליעילות ולדרכי היישום של פרקטיקה זו. מעניין במיוחד שחלקם מהחקלאים משנים את אופן הגידול על מנת להימנע משימוש בחומר כימי. שינויים אלה מרמזים שיש חקלאים שרואים בהפסקת השימוש בחומר כימי כמטרה בפני עצמה, ומעדיפים לעשות שינוי בשיטות הגידול המקובלות כמו עיתוי הקטיף, עידוד בית גידול לאויבים טבעיים בשטח ועוד.


מבין הפרקטיקות המעניינות אותן מיישמים החקלאים: "ישום מדויק ובעיתוי הנכון", "צמחי כיסוי", "עידוד אקולוגיה מאוזנת", "פיקוח מדויק וריסוס מדויק", "הימנעות מריסוס עשביה", "אפס רעלים לקרקע ויישום של ריסוסים אך ורק במידת הצורך".


ניהול עשבייה


התשובות הרווחות בקרב החקלאים לשאלת ניהול העשבייה היא שילוב של הפחתה/ללא שימוש כלל בריסוסים, זריעה מכוונת של צמחיית שירות בשבילים, ושילוב של כיסוח וחרמש. נראה שרוב החקלאים מנהלים את העשבייה במרכז השבילים ע"י כיסוח, ומתחת לשורת העצים (במקרה של מטעים) מרססים ("נקי בפס העצים ועשביה בין השורות") או מחרמשים. ישנה התעניינות גוברת של חקלאים במכסחות צד, לשורות העצים. ישנם אף חקלאים המכניסים בע"ח לשטח לצורך ניהול העשבייה.


נראה שישנו מאמץ גדול של מירב החקלאים להפחית כמה שאפשר במונעי נביטה או חומרי הדברה לעשבים.


הפחתת מספר עיבודי קרקע


74 מהמשיבים לסקר ענו על שאלה זו, מתוכם הרוב המוחלט מפחית פליחה או לא מעבד כלל את הקרקע. לא ניתן לקבוע ביחס למה ההפחתה בפליחה או בעיבוד שחקלאים מדווחים עליהם. עם זאת, העובדה שישנה מודעות בקרב לפחות 75% מהמשיבים לסקר לגבי הפחתת פליחה מצביעה על המקום המרכזי שהיא תופסת בתודעה, בניסיון ובפרקטיקה אצל חקלאים בישראל.




צמחיית שירות


מתוך המשיבים על הסקר, 63 מיישמים צמחיית שירות בצורה כזאת או אחרת. בשאלה זו התשובות היו מפורטות ומגוונות, מה שמרמז על כך שיש הרבה עניין, התנסויות ובכך הצטברות של ניסיון רב מפרקטיקה זו. ישנן תשובות מפורטות בהן מתארים הרכבים שונים של צמחייה, חלקם לא זורעים אלא מאפשרים לצמחיית הבר לגדול ולשמש כצמחיית שירות, חלקם זורעים זן אחד. כדאי למצא את ההתנסויות השונות והלמידה המצטברת בתחום זה ולבחון את השפעות הגישות השונות על בריאות המערכת, על הרווחיות ועל היבול.



שילוב בעלי חיים בשטח שאינו מרעה


על אף שהתשובות לשאלה זו מראות שרק כרבע מהמשיבים על הסקר מקיימים פרקטיקה זו, הרבה מהתשובות השליליות כללו הסבר כמו "אין עדרים זמינים בעונה" או "עלויות הגידור גבוהות מדי" מה שמצביע על כך שיש יותר רצון לניסוי של שיטה זו מאשר הסקר משקף. פרקטיקה זו תורמת לניהול עשבייה, להפחתת דישון והדברה כימית בעקיפין ואף להפחתת עיבודים. לכן הגישה מתאימה במיוחד לקבוצה העיקרית של המשיבים על הסקר – חקלאי המטעים והכרמים. מתוך כך, קיים פוטנציאל גבוה לאימוץ פרקטיקה זו בישראל, יותר משנדמה ממבט ראשוני בתוצאות הסקר.



ניהול מרעה מתוכנן


מהמשיבים לסקר, רק 9 חקלאים מגדלים עדרים כענף מרכזי במשק. מהתשובות נראה כי רובם כן מנהלים את המרעה בצורה מתוכננת, אך גודל המדגם, אופי ניהול השטח בישראל וההבדל בתפיסות בין חקלאים שונים לגבי "ניהול מתוכנן" מקשים להסיק מסקנות ברורות משאלה זו. כן ניתן לראות שיש התעניינות בניהולו של המרעה בגישה הלוקחת בחשבון את המשיכיותו ואת השפעתו הסביבית.


 


גיוון גידולים


רק 21 מהמשיבים על הסקר ענו בחיוב על יישום שיטה זו. מתוכם, 15 מגוונים גידולים בחלקה שגודלה מתחת ל15 דונם, סוג ניהול שבהכרח מעיד על גישה של חקלאות מחדשת אבל לאו דווקא על יישום הפרקטיקה בחקלאות הקונבנציונאלית בקנה מידה גדול. מתוך החקלאים שמיישמים שיטה זו בחלקות גדולות, 3 מוסיפים מגוון בשולי החלקה. ייתכן וישנם חקלאים נוספים המיישמים גיוון מסוג זה ולא יודעים שזו נחשבת כאחת הפרקטיקות לגיוון גידולים, או שאינם מחשיבים אותה ככזאת אלא כצורך ייעודי (לדוגמה מחסום רוח). יתכן וחקלאים אלו אינם מתייחסים לגידול השוליים כחלק מהמערכת החקלאית כיוון שהוא אינו מייצר תועלת כלכלית מובהקת (משוכות צבר למשל). 3 מבין המשיבים מגוונים את הגידול המרכזי, בשיטה של Intercropping, אך אינה נפוצה בישראל כיום. ייתכן שבין היתר בשל שיקולים הלכתיים או תפיסות מוטעות לגבי כך שההלכה הדתית לא מאפשרת שיטה זו או עקב חשש לתחרותיות בין הגידולים השונים (לא קיים מספיק ידע בנושא).


התשובות לסקר מעידות שיש צורך בהנגשת ידע נוסף לגבי שיטה זו, מכיוון שזוהי פרטיקה בעלת חשיבות גבוהה בחקלאות המחדשת, עם השלכות דרמטיות על מגוון ביולוגי, ניהול מזיקים ויתרונות רבים נוספים, בעיקר אם תיושם בחלקות גדולות.


 


מהם המניעים שהביאו אותך לפעול בשונה מהשיטות הקונבנציונאליות?


93 מהמשיבים לסקר, זאת אומרת כמעט כל המשיבים, כתבו כי המניע לפעול בשיטות מחדשות הוא סביבתי או מניע אידיאולוגי אחר, כמו 'רומנטיזציה', 'אמונה' או 'צריך מהפכה'. מכך ניתן ללמוד עד כמה חקלאות מחדשת מזוהה עם התנועה הסביבתית. ניתן לשער שהחקלאים המיישמים פרקטיקות מחדשות רואים את עצמם כחלק מהמאמץ לשמירה על הסביבה, מעבר לגידול מזון. המניעים המתקשרים לשמירה על הקרקע גם הם משוייכים למודעות הסביבתית הגבוהה בקרב המשיבים ולהשפעת החקלאות הקונבנציונאלית עליה. 27 משיבים ציינו גורמים כלכליים כמניע ו11 ציינו ספציפית את ההזדמנות השיווקית הגלומה בחקלאות מחדשת – הם מייצגים יותר משליש מהמשיבים לסקר, ולכן ניתן להסיק כי אף על פי ששיקול זה משני לשמירה על הסביבה והקרקע, הוא אכן שיקול מרכזי וייתכן כי דרך הדגשתו ניתן לעניין חקלאים נוספים בישראל בשיטות מחדשות.


ראוי לציון גם ש9 חקלאים ציינו שכמות היבול היא המניע למעבר לחקלאות מחדשת, על אף שהתפיסה הרווחת בציבור החקלאים היא שיש ירידה בכמות היבול או שמירה על יבול דומה בהשוואה לכמות לפני יישום השיטות המחדשות.



מהי התרשמותך הכללית מהתהליך ומהתוצאות תחת הגישה הסביבתית/מחדשת?


על שאלה זו ענו 76 מהמשיבים לסקר. מכיוון שהיה ניתן לכתוב מלל חופשי, התחושות סווגו למספר קבוצות עיקריות, וחלקם מהמשיבים ציינו יותר מתחושה אחת. 25 מהמשיבים ציינו שמוקדם מדי לקבוע את "הצלחת" הפרקטיקות או שחקלאות מחדשת דורשת למידה, וביחד עם 21 שציינו שהיא מאתגרת. ניתן להתרשם כי דרושה עוד הרבה השקעה במחקר, בפיתוח והנגשת ידע ובסיוע לחקלאים הבוחרים ליישם שיטות מחדשות. מספר חקלאים הרגישו חוסר הצלחה או העידו על פגיעה ביבול, חלקם ציינו מזיק או בעיה ספציפית שהם מתמודדים איתם, אך מגוון הגורמים היכולים להשפיע על כך הוא רב ולכן קשה לבודד את הגורם העיקרי. לשמחתנו, 19 מהמשיבים העידו על הצלחה בשטח, ו24 נוספים (הקבוצות לא חופפות במקרה זה) העידו על תחושת שביעות רצון מהפרקטיקות אותן הם מיישמים.


כפי שניתן להבין מהסקר, חקלאים רבים מעוניינים בגישת החקלאות המחדשת וכבר מיישמים פרקטיקות מסוימות מתוכה. עלינו להמשיך לעקוב, להנגיש ידע, ללוות ולמדוד את התוצאות בשטח כדי להגיע למסקנות מובהקות בנוגע ליעילותן של הפרקטיקות השונות של חקלאות מחדשת ולבחון כיצד ניתן להרחיב את יישומה.



ניתוח הסקר ועריכה נעשו ע"י:


מגנה פטנאיק




גיא פרי



סהר שמעון