תקציר הרצאה קצרה- קרקע, מגוון, פחמן
הקדמה
קן ביילי הוא יועץ חקלאי עצמאי, בעל ניסיון במערכות חקלאות מחדשת (Regenerative Agriculture), אורגניות קונבנציונליות במערב אוסטרליה. בהרצאה הקצרה קן דן בקומפוסט, משוואות נוטריינטים וקיבוע פחמן בקרקע.
הרצאה זו התקיימה בועידה של חקלאות מחדשת בשם "Regen in Practise" בחווה במערב אוסטרליה בדצמבר 2021.
נקודות מהותיות מההרצאה
קן ביילי מציג את עצמו כמי ששייך ל"קצה הפרודוקטיבי" של חקלאות מחדשת: הוא שואף להגדיל יבולים ולמקסם בכך את כמות הפחמן המקובע בקרקע.
קיבוע פחמן מורכב מיצירה של תלכידי קרקע. כמו כן הוא מושפע מקיבוע חנקן אטמוספרי וגם מתכולת זרחן כללי בקרקע.
המוטו של ביילי: "התבוננו בטבע, קראו ספרים, ובמקרה של אי התאמה בין השניים – השליכו את הספרים". (וויליאם אלברכט)
בתחילת ההרצאה הוא מציג מספר תמונות של חתכי-קרקע ממקומות שונים בשטח. בתמונה הראשונה מוצג חתך קרקע בו תוצאות היבול גבוהות מאוד ועקביות, ללא תשומות גבוהות. תמונה נוספת מציגה קרקע מאוסטריה, חוות משפחת לובקה – מומחים לקומפוסט. בתמונה השלישית, קרקע מחווה אחרת, בה יש נוכחות של שלשול אדמה (בדרך כלל עדות לבריאות ופוריות הקרקע). תמונה רביעית מציגה קרקע מחווה של חקלאי שיישם אוריאה על הקרקע, אבל אחרי שעשו בדיקות קרקע גילו שיש לו תכולת חנקן גבוהה מאוד ובכלל לא היה צורך באוריאה.
קרקע טובה, עם תכולת פחמן גבוהה, מאופיינת בתלכידי-קרקע (Aggregates)
נשאלת השאלה: כיצד מעודדים יצירת תלכידים?
- דרושים חומרים פולימריים חוץ תאיים – המופרשים משורשי צמחים ומחיידקי-קרקע.
- הרכב הפחמן צריך להיות עמיד בפני פירוק ביולוגי (recalcitrant)
- דרוש יחס נכון בין יסוד הפחמן ליסודות חנקן, זרחן וגופרית (C:N ; C:P ; C:S)
- הפחמן צריך להיות "פעיל" מבחינה כימית
- חרסית היא מרכיב חשוב מאוד, שכן תכולה גבוהה שלה מאיצה את התהליך.
דרישות ביולוגיות:
- דיאזוטרופים וקושרי חנקן אחרים, יחד עם כמה שיותר פעילות ביולוגית.
- Quorum sensing – חישת מניין – "היכולת של אורגניזמים לתקשר ולתאם התנהגות באמצעות מולקולות איתות"
- ריכוז חמצן נמוך יחסית- החמצן מעכב את פעילותם של קושרי החנקן
חומרים פולימריים חוץ תאיים: הפרשה רירית של חיידקי פסאודומונס מסוגלת לאחוז מים גם בתנאי יובש קשים, מה שמאפשר את שימורם של החיידקים גם בחודשי הקיץ היבשים. החומרים האורגניים האלה נקשרים לחרסית בקשרים חזקים יחסית.
חנקן אטמוספרי
(דקה 11:30) נוסחה כימית של תהליך קשירת חנקן – הפיכת מולקולות חנקן גזי לחנקן אורגני. התהליך תלוי בכמות הזרחן בקרקע. במידה והרמות נמוכות לא תהיה פעילות קשירה משמעותית. הזרחן חייב להיות זמין לאנזימי הפוספאטז.
ניסוי JENA בגרמניה: אחד הניסויים הכי פורצי דרך בהם נתקל ביילי. ניסוי גדול מאוד ומקיף מאוד בחלקות מרעה.
(דקה 13:00) מצאו תוצאה מדהימה: הוספה של 20 ק"ג חנקן לדונם בשנה לא הפיקו יבול עשב גבוה יותר מחלקות עם מגוון מינים גבוה. מוכיח שניתן לקבע די והותר חנקן – רק צריך לדעת איך לעשות את זה.
השוואה בין חלקות עם דרגות מגוון שונות ללא דישון מראה עלייה לינארית בביומסה לשטח.
(14:45) תמונת המחשה: 12 מינים נזרעו בנפרד (כל אחד בעציץ. "מונוקולטורה") וביחד (כולם בעציץ אחד. "פוליקולטורה") רואים בבירור הבדל דרמטי בביומסה. תמונה זו ממחישה היטב את ההבדל בין מונוקולטורה לעומת פוליקולטורה.
(15:50) תצלום של הומוס "נראה קצת כמו מוח. אולי זה לא במקרה?!"
(16:30) הקרקע של חוות לובקה: תוך חמש שנים עלתה מ- 2.5% חומר אורגני ל- 16.8%!
עומק שכבת הקרקע עלה מ-10 ס"מ ל- 90 ס"מ !
אלה לא מספרים שאמורים להיות אפשריים על פי המדע הרווח.
בסוף ההרצאה ביילי מציג חישוב של רווחים אפשריים מתמיכה ממשלתית בקיבוע פחמן. זה מגיע למספרים גבוהים מהר מאוד.
Acknowledgements
Professor William Albrecht (1888-1974)
Rudolf Steiner (1861-1925)
Ehrenfried Pfeiffer (1899-1961)
Siegfried Luebke (1932-2014)
Angelika Luebke and Urs Hilderbrandt
Edwin Blosser
Dr Walter Jehne
Dr Selman Waksman (1888-1973)
Hugh Lovell
Dr Christine Jones
Professor Fred Provenza
כתב: נמרוד תירוש, צוות כותבי התוכן
בעמותה לחקלאות מחדשת ואגרופורסטרי בישראל