בישראל כיום, לרוב קיים נתק בין ממשקי גידול בעלי חיים לבין שטחים יצרניים המשמשים לחקלאות כגון שדות ומטעים. גידול בעלי החיים ברובו מתבצע במתקנים סגורים כגון רפתות, דירים ולולים. המרעה בישראל מתקיים כיום בשטחים פתוחים באופן מוסדר באמצעות הסכמים בין המגדלים לבין משרד החקלאות ומתקיים בעיקר בשטחים טבעיים.  הרעייה כאשר נעשית באופן מיטבי מספקת תועלות ציבוריות רבות, הכוללות הקטנת הסכנה משריפות, פתיחת החורש, שימור קרקע, שמירה על השטח הפתוח, העלאת המגוון הביולוגי והנופי ושימורו,. לעתים בחלק מהשטחים המעובדים לגד"ש (בעיקר בנגב ובעמקי הגליל ובית שאן) מתקיימת גם רעיית שלפים על ידי צאן לאחר הקציר. לעומת זאת, מכלאות לגידול בעלי חיים, יוצרות מפגעים סביבתיים ובריאותיים משמעותיים הנוגעים למספר תחומים:

  • ההזנה של בעלי חיים שאינם יוצאים למרעה מתבססת בעיקר על קש ותערובות זרעים,  המגודלים בד"כ באופן אינטנסיבי על שטחים עצומים, כמונוקולטורה בשיטות קונבציונליות הפוגעות מאד באיכות הקרקע ובסביבה
  • מספוא בצפיפות תזונתית נמוכה
  •  מקורות מים עלולים להזדהם במידה והפרשות בעלי החיים אינן מטופלות כראוי
  • שימוש מוגבר באנטיביוטיקה בשל צפיפות בעלי החיים במכלאה.

שילוב משטחי רעיה

הפתרון

שיטות מרעה המשולבות עם שטחים חקלאיים ומנוהלות היטב, מעודדות צמיחה משופרת של צמחים, מגדילה את מאגרי הפחמן האורגני בקרקע, מעלה את התפוקות, משפרת את פוריות הקרקע, תומכת ומעשירה את המגוון הביולוגי של הצמחייה ואוכלוסיות החרקים, תוך הגדלה משמעותית של פוריות הקרקע, המגוון הביולוגי של חרקים וצמחים, וכן מייעלת את אצירת הפחמן. כאשר חיות המרעה ניזונות משלפים שנותרים בשדה, הן אינן עוקרות את הצמח מן השורש, אלא מותירות אותו באדמה להתפרק ולהתמחזר.  השתן והגללים שמותירות חיות המרעה עשיר בנוטריינטים כגון זרחן וחנקן, אשר יחסית קלים לפירוק,  וכאשר הם נרמסים תחת פרסותיהן, כמו גם שאריות הצמחים, הם מוחדרים לעומק הקרקע ומדשנים אותה. חרקים כגון חיפושיות זבל אשר ניזונות מהגללים, מחדירים גם הם נוטריינטים ולחות לעומק הקרקע. שיטות המשלבות מרעה לא רק תומכות במערכת אקולוגית בריאה וחזקה יותר, הן גם משפרות את בריאותן של חיות המרעה שניזונות משילוב של  חומר צמחי טרי או יבש בנוסף לתערובות ההזנה, ובכך באופן טבעי תשתפר גם איכות הבשר והחלב שנצרכים על ידי בני האדם. (אפשר למצוא עוד חומר בsavory institute, allan savory, לציין שזאת אחת הדרכים להשפיע על המדבור, לציין ששילוב בע"ח ביערות קיימים נותן מענה לניהול יערות+ חקלאות ורווחיות.

שילוב משטחי רעיה

עם הפנים קדימה

בכל העולם כיום מבינים שיש צורך לעשות "חישוב מסלול מחדש", ולחפש דרכים לקיים את החקלאות שלנו באופן שהינו בר קיימא לשנים רבות, ולהיתלות מעט ככל הניתן בתשומות חיצוניות (דשנים וחומרי הדברה) המיוצרות באופן מלאכותי ומזהם, ושמחירן רק הולך ועולה עם השנים.

לא בכדי דווקא חקלאים במדינות עולם שלישי שמחים לאמץ פרקטיקות מעולם החקלאות המחדשות בשל העלות הנמוכה היחסית של התשומות שהם נדרשים לרכוש היות והתלות בחומרי הדברה ודשנים יקרים מצטמצמת משמעותית. המעבר אינו פשוט, אך הוא אפשרי בייחוד כאשר ישנם הדרכה וליווי מקצועיים לאורך התהליך.

העמותה הישראלית לחקלאות מחדשת וארגופורסטרי קמה על מנת לנסות ולגשר על פערי הידע הקיימים, ולייצר בסיס ידע מקומי משותף ופתוח לכל שיוכל לסייע למגדלים וחקלאים מכל קצוות הארץ במעבר לחקלאות מחדשת.