בקרקע בריאה מתקיים איזון עדין בין האורגניזמים השונים על ידי תחרות וטריפה, כך שקבוצה אחת שומרת על קבוצה אחרת שלא תשתלט. פרקטיקות קונבנציונלית של חקלאות אינטנסיבית, כגון פליחה, שימוש בחומרי הדברה, וחוסר גיוון בסוגי הגידול,  מפרות את האיזון הזה ומצמצמות מאוד את יכולתה של הקרקע לתמוך בצמחים ולהעניק להם חסינות מול אתגרים כגון מחלות ומזיקים, זמינות מינרלים, סחף קרקע, אוורור ועוד.

 

מהו בעצם המגוון הביולוגי?

המגוון הביולוגי בקרקע עוסק בכלל מיני האורגניזמים, בעלי חיים, צמחים ויצורים זעירים החיים ומתפקדים בסביבה הקרקעית, ויחד עמה מהווים מערכת אקולוגית (ecosystem). המגוון הביולוגי יכול להתבטא במגוון גנטי (genetic diversity) , הקיים בתוך מין נתון ובין מינים שונים; מגוון טקסונומי (taxonomic diversity) , שהוא מגוון המינים השונים במערכת אקולוגית; ומגוון תפקודי diversity) ,(functional  מגוון התפקידים שאורגניזמים ממלאים במערכת האקולוגית הקרקעית[1].

קרקעות הן אחד המאגרים העולמיים העיקריים של המגוון הביולוגי, יותר מ-40% מהאורגניזמים החיים במערכות אקולוגיות יבשתיות קשורים במהלך מחזור חייהם ישירות לקרקעות. מאגר זה כולל מגוון אדיר של חיידקים, פטריות, נמטודות, פרוטזאות, אקריות, עכבישים, תולעי קרקע, נמלים, חיפושיות קרקע ועוד. קרקעות נחשבות לאחד מסוגי בתי הגידול המגוונים ביותר מבחינה ביולוגית על פני כדור הארץ. כיום ההערכה היא שגרם אחד של אדמה בריאה יכול להכיל עד מיליארד תאי חיידקים, המתחלקים לעשרות אלפי מינים, עד 200 מטר של כורי פטריות, ומגוון נרחב של אורגניזמים נוספים, כגון: נמטודות, תולעי אדמה ופרוקי רגליים[2]. המגוון הביולוגי בקרקע יכול לספק שירותי מערכת רבים לחקלאי, כמו הדברת מזיקים, קיבוע חנקן, פירוק חומר אורגני ליסודות הזנה, שמירה על מבנה קרקע יציב ועוד, וכולם ביחד תומכים במערכת החקלאית ובייצור המזון.

Source:https://www.nrcs.usda.gov/wps/portal/nrcs/detailfull/national/soils/health/?cid=stelprdb1048783

הפתרון

כיצד בונים ותומכים במגוון הביולוגי של הקרקע?

בניית המגוון הביולוגי במערכות אקולוגיות מתחילה ב"הדבקת" (inoculation)  הקרקע בחיידקי קרקע מועילים על ידי יישום של קומפוסט, תמציות קומפוסט, תה קומפוסט או תכשירים אחרים על מנת לשקם את האוכלוסיות המיקרוביאליות של הקרקע, אוכלוסיות מיקרואורגניזמים אלה (בעיקר חיידקים ופטריות בשלב הראשון) משפרות את המבנה והתפקוד של הקרקע על ידי פירוק חומרים אורגניים, והפרשה של חומרים המיטיבים עם הצמחים, וחשוב מכך, מאפשרת את התפתחותם של אורגניזמים נוספים במארג ברמות טרופיות שמעליהם.  על מנת לשמור על אוכלוסיות המפרקים ולהבטיח את שגשוגם לאורך זמן, חשוב לשמור על תנאים בקרקע אשר מעודדים את המשך התפתחותם ובכך שמירה על איזון. ישנן דרכים רבות אשר מעודדות ותומכות במגוון ביולוגי עשיר, ניתן ואף רצוי לשלב מספר שיטות יחדיו.  להלן כמה דוגמאות:

גיוון בין סוגי גידולים, גם בזמן – להימנע מלזרוע את אותו הגידול מחזור אחרי מחזור, וגם במרחב  – לנסות ולשלב בין סוגי גידולים באותו השדה. מכיוון שרוב המזיקים מתמחים בסוג מסוים של גידול, ככל מגוון הגידולים יהיה רחב יותר, כך למזיקים ולמחלות יהיה קשה יותר להתפתח.

תמונה

זריעה של גידולי שירות/חיפוי – כאשר זורעים גידולי שירות, מומלץ לזרוע תערובת של מספר סוגי גידולים (למשל דגן, קטניה ופרחי בר) שכל אחד מהם מספק שירות מערכת אחר. לחיפוי צמחי של פני הקרקע ולמגוון הביולוגי יש חשיבות רבה לבריאות הקרקע ולשיפור חוסנה בפני שינויי האקלים, בכמה אופנים: עמידות בפני סחיפה מואצת וכן עמידות טובה יותר בפני אירועי גשם קיצוניים ובתקופות יובש ארוכות; ויסות של משרעת הטמפרטורות היומיות (לתנאי גדול אופטימליים); שיפור של מחזור יסודות ההזנה והגדלת זמינותם לגידולים העוקבים; שיפור יכולת חילוף הגזים בקרקע ואוורורה; שיפור מאזן המים הירוקים (מי הקרקע הנקלטים על ידי הצמחים); וטיהור מיטבי של נגר על ידי צריכה של שאריות דשן סינטטי.  החיפוי הצמחי מספק הגנה משמש ישירה, ושומר על תכולת לחות גבוהה בקרקע מה שמאפשר לפרוקי רגליים, תולעים ושאר בעלי חיים קטנים להתפתח ולתפוס את מקומם בשרשרת המזון, ובכך להתחרות במזיקי קרקע הפוגעים ביבולים.  גידולי השירות אף מתחרים בעשבים פולשים ומעכבים את התפתחותם וריבויים.

תמונה (אולי מגיל, אני מאד אוהבת את התמונה שלו עם הארתופודים מתחת לאריות התירס)

השארת רצועות טבעיות (משארי שדה) בשולי השדות – אם באמצעות השארת השטח טבעי, או אם באמצעות זריעה של פרחי בר, המושכת דבורים המסייעות בהאבקה, וחרקים מועילים נוספים שהינם אויבים טבעיים או מתחרים של רבים מהמזיקים, אך לא פוגעים בגידולים.

תמונה

צמצום עד הימנעות מפליחה – פליחה אגרסיבית ההופכת את הקרקע ופוגעת במבנה שלה, חושפת את שוכני הקרקע לקרינת השמש ולאוויר יבש ופוגעת בהם קשות.  השיקום של הקרקע לאחר הפליחה הוא איטי, ויכול לקחת מספר שנים על מנת להגיע לאותו המגוון ששכן בה לפני הפליחה.

תמונה או שתי תמונות של שדה פליחה ושדה עם אי פליחה

צמצום השימוש בדשנים סינטטיים – עד כמה שניתן, דשנים כימיים משפיעים מאד על הרכב האוכלוסייה בקרקע, הן על ידי שינויים כימיים של תמיסת הקרקע (חומציות ומצב חמצון החיזור), והן על ידי כך שקבוצות מסוימות של אורגניזמים מתחלפים על ידי אחרים אשר משגשגים בסביבה של ריכוז נוטריינטים גבוה, אך אינם נמצאים באופן טבעי במארג המזון, ולכן אין להם תרומה למגוון הביולוגי נהפוך הוא. זמינות גבוהה של חנקן בקרקע עלולה לעודד את שגשוגם של מיני עשבים פולשים הצומחים במהירות ומשתלטים על החלקות.

תמונה של מדשנת מול תמונה של קומפוסט

שילוב של שיטות Push Pull  – שיטה שהתפתחה באפריקה על ידי חוקרים המשלבת בסביבת הגידול צמחים אשר מושכים או דוחים סוגים שונים של חרקים באופן טבעי. (להרחבה ראו …)(אני לא מכירה את זה מהחקלאות המחדשת.. מצאת את זה בתחום או בפרמ-לצ'ר? אפשר להשאיר.. לא בטוחה

 

(תמונה של קרקע עשירה בחיים- תולעים, פטריות..)

מקורות:

[1] ניתור מגוון ביולוגי במערכות חקלאיות-מסגרת רעיונית וסקירת ספרת- המארג 2013.

[2] FAO, ITPS, GSBI, CBD and EC. 2020. State of knowledge of soil biodiversity – Status, challenges and potentialities, Report 2020. Rome, FAO. https://doi.org/10.4060/cb1928en